מצדה (מיני סדרה) להורדה ולצפיה ישירה

מצדה תרגום מובנה

ירושלים נחרבת בשנת 70 לספירה וקומץ של יהודים בורח אל המדבר…

מצדה היא הר מבודד במדבר יהודה, לחופו של ים המלח. גובהו של הצוק 440 מ' מעל פני הים, והוא פתוח בפסגתו. המלך הורדוס בחר במצדה כמקום מפלט מפני אויבים (כמו היהודים שהיו עלולים למרוד בו או קליאופטרה מלכת מצרים שרצתה לשלוט גם ביהודה ).

יוסף בן מתתיהו ( היסטוריון יהודי שחי באותה תקופה וכתב את האירועים, שרד את הכיבוש הרומי, מכיוון שבשלב מסוים נכנע להם ) תיאר את מצדה כמבצר אדיר בעל חומה, מגדלים וארמונות.

מצדה הייתה מבצר חזק ומיוחד במינו מכיוון שהיא הייתה מצוידת ב – 12 בורות מים עצומים בגודלם ובמחסני מזון. כאשר קבוצת מורדי ירושלים הגיעו למבצר מצדה הם בנו עליו בית טהרה, בית כנסת וניהלו על ראש ההר חיי קהילה עצמאיים.

מסוף שנת 72 לספירה פנו הרומאים, בראשות פלוויוס סילווה לכבוש את מבצר מצדה. הם הטילו על המקום מצור ואנשי מצדה לא יכלו לרדת למטה.

הנצורים למעלה מנו כאלף נפש ( גברים, נשים וילדים ). הרומים לרגלי המבצר מנו כ – 10,000 חיילים, כלומר, לרומאים היה יתרון מספרי מובהק. אך במדבר היתרון המספרי לא גובר, מפני שבמדבר יש דבר אחד שהוא הכרחי והוא… מים!

המצור נמשך מספר חודשים והיהודים לא נכנעו. הרומאים לא יכלו לטפס על המצוק כי ליהודים היה יתרון אסטרטגי של גובה. בנוסף, הרומאים סבלו ממחסור חמור במים ולא הבינו כיצד יתכן שליהודים על ההר יש שפע של מים להמשיך להתקיים.

בשלב מסוים הרומאים הוגים תוכנית כיצד לעלות על מצדה: הם בונים סוללה ועליה איל ניגוח להבקעת שערי החומה. לאחר שהושלמה הבנייה והחומה הובקעה גילו הרומאים שהיהודים בנו עוד חומה פנימית מעץ. אבל אותה כבר לא היו צריכים הרומאים להבקיע אלא פשוט שרפו אותה.

אז הבינו היהודים שאין להם ברירה ושהם הובסו. אז נשא אליעזר בן יאיר, מנהיג המורדים את נאומו המרגש והמפורסם בו קרא לכל האנשים על מצדה לשלוח יד בנפשם כדי לא ליפול חיים בידי הרומאים.

נאום אליעזר בן יאיר:

"הוי אנשים גיבורי-החיל! הן מני-אז קבלנו עלינו, לבלתי עבד את הרומאים, וגם לא אדונים אחרים, זולתי את אלוהים לבדו, כי רק הוא מושל האדם באמת ובצדק. והנה הגיעה השעה המצווה עלינו להשלים בפעל-כפינו את משאת-נפשנו, ואל נעטה בשעה הזאת קלון עלינו. ואחרי אשר בחלה נפשנו בעבדות שאין בה סכנה, לא נבחר לנו הפעם חיי-עבדות עם שפטים נוראים - והן זה יהיה חלקנו מאת הרומאים, אם נפל חיים בידם. כי הנה אנחנו היינו הראשונים להרים יד בהם, ואנחנו נשארנו האחרונים להלחם אתם. והנה אני חושב, כי צדקה עשה אתנו אלוהים בתתו בידנו למות מות גיבורים בני-חורין, כאשר לא היה לאל-יד אחינו, אשר באה מפלתם כחתף. והנה גלוי וידוע לפנינו, כי מחר יבוא אידנו, אך הרשות נתונה לנו לבחור מות-גיבורים, אנו ומחמדי-עינינו יחד. הן יבצר מן האויבים להניא את עצתנו זאת, אף כי כל חפצם הוא לתפשנו חיים ! וגם ממנו יבצר לנצח אותם במלחמה. ואמנם מתחלה, לעת אשר קמנו להלחם בעד חירותנו ותלאות רבות מצאונו מידי אחינו, ועוד גדולות מאלה מידי אויבינו, - אולי אז היה עלינו לתכן את רוח אלוהים ולהבין, כי חתם את גזר-דינו על זרע היהודים אשר אהב לפנים. כי לי הוסיף להאיר את פניו אלינו או רק רגע קטן קצף עלינו, כי אז לא הסתיר את פניו מראות את האובדן הגדול הזה ולא הסגיר את עיר-קדשו לאש ולהריסות האויב. ואנחנו - האמנם נדמה בנפשנו להינצל לבדנו מכל זרע היהודים ולשמור על חירותנו, כאלו לא חטאנו לאלוהים ולא דבק עול בידינו - תחת אשר למדנו גם אחרים להרע? התבוננו וראו! הנה הראה לנו אלוהים, כי כל ביטחוננו היה הבל ותהו, בהביאו עלינו צרה נוראה להוביש את תקוותינו הטובות. כי תכונת משגב המבצר לא הייתה לנו לישועה, ועם כל הלחם הנמצא בידינו לשבע והמון הנשק הגדול וכל הכבודה הרבה והעצומה בושנו מכל תקוותינו ולא נוכל להציל נפשנו, - אין זה כי-אם יד אלוהים עשתה זאת! הן לא במקרה הפכה האש הנטויה לקראת האויב את פניה אל החומה, אשר הקימו ידינו. רק אות עברה הוא, גמול חטאותינו הרבות, אשר חטאנו במשובה ובזדון לאחינו בני-עמנו. ואמנם על הדברים האלה לנו לתת דין וחשבון לא לפני הרומאים אויבי-נפשנו, כי-אם לפני האלוהים, ונוח יהיה לנו משפטו ממשפט השונאים. על-כן תמותנה-נא נשינו בטרם נטמאו, ימותו-נא בנינו בטרם טעמו טעם עבדות. ואחרי-כן נגמול איש לרעהו חסד-גיבורים, ומה טוב ומה יפה יהיה בנשאנו את חירותנו אלי-קבר, ולפני מותנו נשחית באש את הרכוש ואת המבצר. ויודע אני נכונה, כי יתעצבו הרומאים אל לבם, אם לא יתפשונו חיים, ויבושו מתקוותם למצוא שלל. רק את הצידה נשאיר להם, למען תהיה לעדה אחרי מותנו, כי לא ספנו ברעב ובמחסור, כי-אם בחרנו במות מחיי-עבדות, כאשר קבלנו עלינו מראש."

כאשר מבין אלעזר בן יאיר, מנהיג הקנאים שהתבצרו במצדה, שניצחון הרומאים קרב, הוא מכנס את 960 הנצורים (גברים נשים וטף) ונושא בפניהם נאום מלהיב, במטרה לשכנעם כי המוות בהתאבדות היא הדרך הנכונה מכל הדרכים במצב אליו נקלעו.

כאשר הצליחו לבסוף הרומאים להגיע אל ראש מצדה הם מצאו גופות של 1000 איש

( גברים, נשים וילדים ) וכמו שאמר בן-יאיר, לא יכלו הרומאים לשמוח את שמחת ניצחון הכיבוש ולא יכלו לשבות את המורדים.

אנחנו יודעים על הסיפור מפני שככל הנראה נוצרו בחיים שתי נשים וחמישה ילדים והם סיפרו את שיכלו לספר מה קרה על ראש מצדה. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו העלה את הסיפור על הכתב.