סיקור זה נוסף ע"י | יוסף חיים |
עודכן בתאריך | 16-08-2012 |
שנת יציאה | 2012 |
גודל קובץ | ? |
מס' הורדות | 57 |
מספר סיקור | 14985 |
רמת כשרות |
*איכות 320kbps*
על ההחלטה לכתוב את השיר מספר אבי האופט כי בתום שלושים שנה חש שמדובר בפרק זמן ארוך דיו כדי לעורר את המחשבה בשאלת מה עוד לא נעשה כדי להשיב את החברים הביתה, ו"חשבתי שהמינימום זה לכתוב שיר".
את השיר פותחת הקלטה של בנו של אבי האופט השואל "אבא, למה יש נעדרים מסולטן יעקב?". אבי האופט מספר על הבחירה בפתיח זה לשיר כשאלה הנשאלת בתמימות, בסקרנות ומתוך עומק, וככזו היא תובעת תשובות.
בשירו מספר אבי האופט על הפסטורליה שציפתה ללוחמים כשנכנסו ללבנון, ועל המהירות בה השתנה הכול לשדה קרב עקוב מדם. "תוך זמן קצר הכול השתנה. הבקעה שהייתה צהובה מהחיטה והשעורה בערה כולה בסופו של יום. הצהוב הפך לאדום ושחור".
בהמשך הדברים מספר אבי האופט על הרגעים האחרונים בהם ראה את יהודה כץ, אחד הנעדרים, ותמונות הטנק שלו אינן עוזבות אותו עד היום הזה, שלושים שנה אחרי. הוא מספר על הביצורים הסוריים המיוחדים שהוכנו במקום בעצת הסובייטים, וכאשר נותרו ללא תחמושת בתחתית הבקעה התקרבו אליהם הסורים מלמעלה בירי שלא נפסק גם כאשר היו מי שהניפו דגלים לבנים.
האפשרויות בשעה זו היו לחימה עד הסוף, כניעה, הוא נסיגה. תחת מיסוך עשן צה"לי הבקיעו את דרכם חזרה לישראל כשרבים מהם פצועים, הרוגים וחלקם נלקחים בשבי. כעת, משוכנע, אבי האופט, יש להמשיך ולהאמין באפשרות שובם של החטופים כפי שהוכח בקרבות אחרים כי גם לאחר שנים של היעדרות מתגלה שצבא שומר בסוד את דבר השבויים שהוא מחזיק בידו.
אבי האופט מספר על המהירות בה התגייס אריאל זילבר לטובת השיר, כאשר הודיע שהוא מתנדב לעבד ולבצע ללא תמורה,
תגובות ההורדה