הנרות הללו - ניגון האדמור מבאבוב להורדה ולצפיה ישירה

הניגון הוא ניגון של הקדושת ציון מבאבוב ששמו אותו על הנרות הללו ושרים אותו אצל האדמו"ר מבאבוב שליט"א

חסידות באבוב היא אחת מהחצרות החסידיות הגדולות. החסידות נוסדה על ידי הרב שלמה הלברשטאם (1905-1847), שהיה האדמו"ר הראשון של החסידות. רבי שלמה היה נכדו של רבי חיים הלברשטאם (1876-1793) מייסד חסידות צאנז, ומשום כך ביסודות חסידות זו ניכרת ההשפעה של משנת חסידות צאנז.

כיום מונה החסידות אלפי בתי אב בעולם. מרכז החסידות נמצא בבורו פארק שבניו יורק שם מתגוררים שני הטוענים לתואר האדמו"ר. כן קיימים מרכזי חסידות בערים נוספות בארצות הברית, ובאירופה. בארץ ישראל יש לחסידות קרייה גדולה בבת ים, ומרכזים בבני ברק, באשדוד ובירושלים.

עם פטירת האדמו"ר האחרון רבי נפתלי צבי הלברשטאם (2005-1930) התפלגה החסידות. חלק מהחסידים קיבלו עליהם כאדמו"ר את בנו הצעיר של רבי שלמה השני, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם. חלק אחר הכתיר כאדמו"ר את רבי מרדכי דוד אונגר, חתנו של רבי נפתלי צבי.

האדמו"ר הראשון מבאבוב היה רבי שלמה (1847-1905), בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

רבי שלמה נולד בשנת תר"ז. בשנת תרט"ו התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו רבי אליעזר מדז'יקוב (בנו של רבי נפתלי מרופשיץ). בשנת תרכ"א (1861) נישא לבתו של רבי יהושע מקמינקא. בשנת תרכ"ה (1865) נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין (כינויה היהודי של אושוויינצ'ים) ובוישניצא. בשנת תרנ"ב (1892) נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה, שם כיהן עד יום פטירתו. רבי שלמה ייסד את ישיבת באבוב, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. מעט מתורותיו אשר שרדו את השריפה הגדולה בוישניצא, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'. רבי שלמה נפטר בא' בתמוז תרס"ה.

האדמו"ר השני היה רבי בן-ציון הלברשטאם (1874-1941) בעל "קדושת ציון". הוא נולד בעיר ביקאובסק שבגליציה, ולמד תורה מפי אביו האדמו"ר שלמה הלברשטאם בישיבת וישניצא. בשנת 1892 עברה המשפחה לבאבוב, בשל מחלת האב. העיירה באבוב נחשבה למקום שקט יותר ובריא יותר עבור האב. כאשר מחלתו של אביו החריפה קיבל רבי בן ציון על עצמו את הרבנות ולאחר פטירת אביו הכתירו החסידים אותו לאדמו"ר. במלחמת העולם הראשונה נמלט לאוסטריה, ושב לפולין לאחר המלחמה. הקים מחדש את ישיבתו בבאבוב, וקרא לה "עץ חיים". בתקופה שבין מלחמות העולם פרחה הישיבה, וקמו לה כ- 60 סניפים בעיירות פולין וגליציה. בשנת 1941 נאסר על ידי הנאצים בלבוב ונרצח שם בד' באב תש"א.

האדמו"ר השלישי היה בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם (1907-2000). רבי שלמה ניצל מהשואה, ושיקם את הריסות חסידות באבוב לאחר השואה. הוא הפך את החסידות לאימפריה בעלת מוסדות קהילתיים, שלה ריכוזים בכל רחבי העולם. נודע במיוחד כאיש של שלום, והתרחק מכל ריב ומדון.

רבי שלמה עקר אחרי השואה לארצות הברית, שם התגורר בשכונת קראון הייטס. את בנו נפתלי צבי הלברשטאם שלח ללמוד בארץ ישראל, כדי שיוכל להתפנות לגמרי לשיקום ביתו החרב ומוסדות קהילתו. הקים את מוסדות באבוב בארצות הברית: מתיבתא עץ חיים, כרם שלמה לצעירים, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בארץ ישראל הקים את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית, תלמוד תורה ובית ספר לבנות ובנוסף מוסדות בירושלים, בני ברק, ביתר, אלעד, ואשדוד.

לפני השואה היה נשוי לבלומא רחל בת דודו רבי חיים יעקב טייטלבוים "מלימנאוב" שנרצחה בשואה. בשנת 1946 נישא בשנית ומנישואים אלו נולדו בנו הצעיר רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם וחמש בנות. רבי שלמה נפטר בא' באב תש"ס.

דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו ובטישים שערך, לוקטו בספר "ליקוטי כרם שלמה".

האדמו"ר הרביעי היה בנו של רבי שלמה, רבי נפתלי צבי הלברשטאם (1930-2005).

רבי נפתלי צבי עמד לימין אביו במהלך כל השנים בבנית החסידות, והקמת מוסדות באבוב. הוא נודע בין ההמון כאיש רם וגדול בתורה ובחסידות, ענוותן ומופלא במידות בין אדם לחבירו.

לאחר פטירת אביו רבי שלמה, הוכתר לאדמו"ר מבאבוב, ואחיו רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם הוכרז כ"הרב הצעיר מבאבוב". הוא נפטר ארבע וחצי שנים לאחר פטירת אביו, בי"ב באדר ב' תשס"ה.

לרבי נפתלי צבי לא היו בנים. שתי בנותיו נשואות לרבי מרדכי דוד אונגר ולרב יהושע רובין.

לאחר פטירת רבי נפתלי צבי התפלגה חסידות באבוב. חלק מהחסידים הכתירו את חתנו, רבי מרדכי דוד אונגר, בנו של האדמו"ר מדומברובה ודור חמישי לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, לאדמו"ר מבאבוב. חלק אחר של החסידים בחרו באחיו של רבי נפתלי צבי, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם לאדמו"ר מבאבוב. שני האדמו"רים מנהלים מוסדות קהילתיים נפרדים, וסוגיית הבעלות על השם "באבוב" עדיין נתונה בפני בית דין רבני שאמור להכריע בנושא. בסוף שנת תשס"ז נקבע שייערך משאל בין החסידים במי הם מעוניינים שיהיה אדמו"ר וכמו כן מה דעתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני על כתר האדמו"ר [1]. לאחר שנערך המשאל בקרב 1680 החסידים שגילם הוא בין 20 ל60 (בעלי משפחות) נתבררו התוצאות: כ - 67 אחוז צידדו בעד רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, ואילו כ - 33 אחוז בעד רבי מרדכי דוד אונגר.

לשני האדמו"רים קהילות נפרדות ברחבי העולם, אך במונטריאל הקהילה מאוחדת, ולהם רב משותף.

בחסידות באבוב שבראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם מכהן האדמו"ר בנוסף לאדמו"רותו גם בתפקיד "אב בית דין באבוב", ככל אדמו"רי באבוב לפניו. בחסידות באבוב שבראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הוא מכהן כאדמו"ר בלבד, ולצידו מכהן גיסו, הרב יהושע רובין, כאב בית דין. האדמו"ר מהווה את הסמכות הרוחנית של הקהילה, אליו מגיעים להתייעץ ולקבל ברכה והוא מנהל את השולחנות בשבתות וחגים, ואילו ה"אב"ד" הוא הדמות ההלכתית בקהילה, פוסק תשובות הלכתיות, ומוסר שיעורים בהלכה. רבי יהושע רובין הינו בנו של רבי מרדכי דוד רובין, האדמו"ר מססרגן.

עם הגעת רבי שלמה ליבשת ארצות הברית פתח את בית מדרשו הראשון בשכונת קראון הייטס, כעשרה שנים דר בה עד שעבר לשכונת בורו פארק שם גדל החצר ונהיה למרכז חסידי גדול. בחמישים שנות כהונתו נפתחו למעלה מכעשרים ריכוזים ומרכזי מפגש של החסידות על פני הגלובוס. ביניהם, ווילימסבורג, מונסי, טורונטו, ירושלים, בת ים, בני ברק, אשדוד, לונדון, ועוד. אף בימי כהונתו הקצרה של בנו רבי נפתלי צבי נפתח מקום נוסף בעיר ביתר בישראל. עם ההתפלגות שלאחר פטירת רבי נפתלי צבי נתהווה בכל עיר מהמוזכרים לעיל עוד בית כנסת בו מתפללים ומתאספים הקבוצה שבצד השני. כיום אף נוספו בתי כנסת בערים: לייקווד, מנצ'סטר, אלעד, ועוד.

מערכת "בית צדיקים" עוסקת בהוצאה לאור של ספרי אדמו"רי חסידות באבוב. הוקמה בשנת ה'תשס"א (2001). מרכזה בניו יורק ולה סניפים בישראל, באירופה ובקנדה. המערכת מוציאה לאור את השיעורים ואת דברי התורה הנאמרים בקביעות על ידי האדמו"ר מבאבוב של צד ר' מרדכי דוד אונגער. דברי תורתו של הרה"צ ר' בן ציון הלברשטאם מופיעים מדי שבוע בשבוע תחת הכותרת אמרי קודש, הדברי תורה נכתבים על ידי ר' בן ציון באקאן ור' משה יעקב ציטראנענבוים (בנו של ר' שמריהו ציטראנעבוים עורך הקובץ כרם שלמה).