בס"ד

השיר הנפלא והאגדי של הזמר הענק "אברהם פריד" לכבוד חג השבועות חג מתן תורה,

בשיר זה מובא סיפור קבלת התורה מתחילה ועד סוף, מתוך: "אוצרות יהודים 1"

מילות השיר:

בעזרת ה´ נפתח בשיחה,
ונספר על ימי השמחה.
השמחה שורה על פני כולם,
התורה מגיעה לעולם.

בורא העולם הגיבור והנורא,
מחפש חתן לבתו - התורה.
השמחה שורה על פני כולם,
התורה מגיעה לעולם.

אל אומות העולם הוא פונה בשאלה -
מי רוצה את התורה ככלה?
האומות שואלות מה והיכן?
איי, אף אחד אינו מוכן.
ומה היה לבסוף עם התורה?
הבה נספר מה שקרה.


ירד המלאך עם התורה ובא,
הישר לרוסיה, למוסקבה.
לרוסים הוא הראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: חרושו,
אמור רק פוזה לוסקו 
אומר להם המלאך: "אנכי ה´",
מאחרים אין להתרשם.

אומרים הם לו: לא, תודה,
כנראה, חבר, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
שלא כך מנהג העדה.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי בגרמניה - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


טס המלאך וחוצה את פולין,
ומגיע לברלין.
לגרמנים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: בסדר, גרייט,
רק אמור ...
אומר להם המלאך: לא תרצח,
רצח הוא דבר מופרך.

עונים הם לו: לא, תודה,
כנראה מיין הר, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
לרצוח בלי גבול ומידה.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי בצרפת - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


טס המלאך במעוף זריז,
ומגיע לפריז.
לצרפתים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: סילבופלה,
רק דבר אחד גלה.
אומר להם המלאך דברים ברורים:
שמרו חיי משפחה טהורים.

עונים הם לו: לא, תודה,
כנראה, מיסייה, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
שלא כך מנהג העדה.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי באנגליה - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


טס המלאך לכיוון הנידון,
ומגיע ללונדון.
לאנגלים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: Thank you, Sir,
רק עוד קצת הסבר חסר.
אומר להם המלאך: "לא תחמוד"
זה דבר שחשוב ללמוד.

עונים הם לו: לא, תודה,
כנראה, מיסטר, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
לחמוד בלי גבול ומידה.

לא-לא-לא, לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי באמריקה - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


ממשיך המלאך בטיסת המרתון,
ומגיע לוושינגטון.
לאמריקאים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: Thank you, fine,
מה כאן הביזנס, באיזה ליין?
אומר להם המלאך בקול רועם:
קיימו כיבוד אב ואם.

עונים הם לו: לא, תודה,
אומתנו תמיד צעירים כיבדה
מבוגרים נועדו אך ורק כדי
לחגוג את Mother´s Day.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי הערבים - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


טס המלאך במעוף מהיר,
ומגיע לקהיר.
לערבים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: טוב, מבסוט,
רק צריך לדעת, זה לא פשוט.
אומר להם המלאך: "לא תגנוב",
לגנוב זה דבר לא טוב.

עונים הם לו: לא, תודה,
כנראה, חוואג´ה, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
לחמוד בלי גבול ומידה.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי אל-יהודים - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.

באמצע הדרך עומד המלאך,
והנה הוא רואה יהודי משולח.
טלית קטן לו ארוכה ורחבה,
התמלא לבו בחדווה.

ליהודי הוא מסר את התורה,
והוא הודה לו וקרא:
רק המתן נא שעה קלה,
אתן לך קבלה.

אין לי זוג יותר מוצלח,
כך חושב לו המלאך.
גם התורה וגם היהודים,
בעולם הם מנודים.

יהודים מאמינים הם בתורה,
ואינם יכולים לעשות כל רע.
על השבת הקדושה שומרים,
ומכבדים את ההורים.

מששמע את זאת המלאך,
חזר למקום שמשם נשלח.
את התורה זיווג, הותיר בעולם,
במקום הטוב מכולם!

האזנה עריבה לכולם...

<>