התקווה 6 - הכי ישראלי - אלבום להורדה ולצפיה ישירה

עוד נחשוב שהכי ישראלי היום זה "התקווה 6", שפעם הייתה הדבר הלוקאלי הכי קרוב לקינגסטון ג'מייקה עם כל הדאווין של הרסטפארי והבבילון.

"הכי ישראלי" (השיר) מקרב לאולם החתונות המקומי – אפרו-מזרחי-חסידי עם הרבה טחינה וקצת חריף. תשירו ותזוזו איתם על "במבה מסטיק עלמה מתל אביב עד בן גוריון" שפותח רשימת מצאי של מה שאומר – אנחנו נשארים בפרובינציה. קינגסטון תחכה. אצלנו יש מי שמגלה מיומנות למקצבים האלו – המפיק דני "פילוני" קרק הגיח לאולפנים של התקווה 6 להראות שהוא מבין באפרו קריבי.

בשיר השני "עוד פעם ועוד פעם" מספר לנו עומרי גליקמן, היוצר והדמות הדומיננטית, על מישהי ש"צועדת על המזח הצפוני – עם ריח ממכר מאיזו ארץ אחרת, אבל השמועות עליה אומרות שהיא גרה בסביבה". הבן אדם ממתין למסתורית לשטוף העיניים. ה"פם פם פם פם" הוא פעלול נחמד בשיר, ה"ויי ויי ויי" מוסיף אלמנט כמו חסידי, זה מתוזמר מלוטש, הגרוב מגיע וצובר תאוצה, ועדיין מד ריגושיי נשאר במפלס אמצע בלי שיזנק מעלה.

ממשיכים על קו התקווה בשיר שאומר משהו על חוסר יכולתנו לשלוט בעניינים ("מה שיהיה יהיה") – עם משפט המוזר "הגורל יסתדר עם עצמו". אפשר לרקוד את זה בואלס.

רגאיי? -"שימי לי עוד רום". איזה רום? כמובן רום מג'מייקה. בשיר השיכור הזה, הרום יגיע לביבי ולשרה ולכל הממשלה. לא פוליטיקה, סתם גחמה למצב רוח טוב במצב עגום עפ"י מנגינה של אלברטטו ד'אסכולה.

רגאיי חברתי? – "לאן הולכים מכאן". אז גם אם אוהלי המחאה התפרקו – עדיין יש אור קטן בקצה המנהרה. זה אחד השירים היותר משמעותיים באלבום החדש – גם במבנה המוסיקלי ובעיבוד הרענן.

רגאיי פוליטי? – "לו הייתי ראש ממשלת ישראל" צרור עצות לכל המועמדים לקראת הבחירות הקרבות. בגדול – "הייתי מפרק הכל ומרכיב מהתחלה…" השיר לא רק שאינו מייאש, הוא מלא גרוב ושמחה. ככל הנראה גם העצות האלו יישארו בתחום הבידור הכייפי. כנ"ל הרגאיי של "פקקטה מדינה" – על מדינה בצרות שמגיעות עד התקרה. עומרי גליקמן מקפיד על חריזה מדויקת וסימטרית כל כך, שזה נשמע לעיתים כאילו הוא אונס את הטקסט: "אני לא נשאר אדיש כי השקט חנטריש/ ובכל רגע נתון יתקומם וירעיש/ וזה מתיש כי ציפיות הן עסק ביש/ אז זהירות בהכנות כי הנה האויב מקיש" ... משחק החרוזים לא ממש מוסיף לאמינות של הטקסטים.

שיר עצוב? – "כמה ימים כאלה" שיר געגועים על מי שלקחה לו את שמחת החיים לכמה ימים המאירים את אהבתו הגדולה באור גדול. הפתעה: השיר שמסיים את האלבום מושר בליווי גיטרה אקוסטית בלבד. "זה הזמן לעצור את הכל ולהסתכל אחורה"

התקווה 6 אינה מסתכלת על המציאות בזעם, כמו "הדג נחש". הכל בסדר.  אחרי 11 שנים (הלהקה הוקמה ב – 2004),  משפרים עמדות עם פילוני, אבל לא מבשרים על כיוונים חדשים מרתקים. המטרה – לשמור על רף גבוה של רעננות, מוסיקה אפרו קריבית קוסמופוליטית ושמחת חיים מחויכת – מתגשמת.  לא מתיימרים ליותר.

 

שירים: הכי ישראלי, עו דפ עם פעם, מה שיהיה יהיה, שימי לי עוד רום, בעולם שלה, לאן הולכים מכאן, לו הייתי ראש ממשלת ישראל, פקקטה מדיה, שלוליות ופירורים, כמה ימים כאלה.

 

עמרי גליקמן – שירה, שלי גליקמן – קלידים ופסנתר, עמית שגיא – בס וגיטרות, מיכאל אבגיל – תופים, אילן אדירי – סקסופון, ברק הנר – חצוצרה

 

עיבוד והפקה מוסיקלית: דני (פילוני) קרק.