סירטון נדיר של מרן החזון איש זצל להורדה ולצפיה ישירה

הרב אברהם ישעיה קרליץ זצוק"ל [החזון אי"ש]

סירטון נדיר ובלעדי של מרן החזון איש זצוק"ל!

הרב אברהם ישעיה קרליץ (1878 - 1953), אשר נקרא גם החזון אי"ש על שם סדרת ספריו, מגדולי הרבנים במאה ה-20. המנהיג החרדי הבולט ביותר בזמן קום המדינה.

אביו, שמריהו יוסף, היה רב בעיר קוסובה שבליטא. יש טענות (שנויות במחלוקת) שלפיהן לא בלט בכשרון כילד, ורק מבר המצווה שלו, עת שהכריז שיקדיש את כל כוחותיו לתורה, החל להתבלט.

ב-1911 פרסם את הראשון בסדרת ספרי "חזון אי"ש" שלו (שבה רמוז שמו, אברהם ישעיהו), שעל שמה נתקבע כינויו. הספר הרשים מאוד את הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, אחד מגדולי התורה הנודעים של אותו זמן, שקירבו אליו.

ב-1933 עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. הרב גרודז'ינסקי פרסם את שמו והוא הפך לסמכות בקרב הפלגים החרדים בארץ. הוא דרש מקיבוצי פועלי אגודת ישראל לשמור את שנת השמיטה למרות המצוקות הכלכליות, הביע התנגדות עקבית לציונות ולשיתוף פעולה עמה וסיים להוציא את עשרים ושניים ספרי חזון אי"ש.

בעת שברחו תלמידי ישיבת מיר אל מזרח אסיה, הוציא פסק הלכה מפורסם, שלא הפך לקונצנזוס, שלפיו השבת ביפן היא ביום ראשון, בניגוד לנהוג שם.

עם קום המדינה הסכים, בניגוד לדעת פלגי נטורי קרתא, שאגודת ישראל תשתתף בבחירות לכנסת. הוא אף אישר את חתימתו של נציג "אגודת ישראל" על מגילת העצמאות. אף על פי כן לא השתנתה דעתו והוא שלל את הציונות ואף את הציונות הדתית בכל תוקף. ידוע שהעריך את הרב קוק, אך על טיבו המדויק של יחסו אליו, בהיותו של זה ציוני נלהב, חלוקות הדעות. יש הטוענים שנמנע מלעלות לירושלים כדי שלא ייאלץ לבקרו.

בפגישתו המפורסמת עם ראש הממשלה, דוד בן גוריון, אמר לו כי על "העגלה הריקה" (היהדות החילונית-ציונית) לפנות מקום ל"עגלה המלאה" (היהדות המסורתית). בן גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות ישוב הארץ? ועבודת האדמה? והשמירה על החיים ועל הגבולות?". אחר כך אמר בן גוריון שעדיין אין לו תשובה לשאלתו: כיצד יחיו אדוקים ולא אדוקים יחדיו במדינת ישראל. אך החזון איש התעקש: "זו התשובה".

הסוגיה העיקרית שהביאה לקיום הפגישה הייתה גיוס הבנות הדתיות לשירות לאומי, שעליו התעקשה הממשלה. בפגישה לא הושגה פשרה, והחזון איש המשיך להפציר בבן גוריון במכתבים גם אחריה. את רעיון השירות הלאומי הוא כינה: "ייהרג ובל יעבור". חוק השירות הלאומי נחקק בסופו של דבר, אבל היה אות מתה בספר החוקים, ומעולם לא מומש.

לחזון אי"ש הייתה תרומה מכרעת לעיצוב חברת הלומדים החרדית, שבה גברים אינם עובדים לפרנסתם אלא מקדישים את חייהם לתורה. הוא הטעים את חשיבות לימוד התורה, גם אחרי החתונה, על חשבון כל עיסוק אחר.

היה סמכות חינוכית ראשונה במעלה בחברה החרדית, וידועה הייתה נטייתו שלא לפלוט החוצה תלמידים אשר נחשבו ל"מקולקלים", מחשש שמא יסטו לחלוטין מהדרך הדתית.

נפטר מהתקף לב בליל שבת, ט"ו בחשון תשי"ד (1953), ונקבר בבני ברק. קברו מושך מתפללים המבקשים עזרה במצוקות חייהם.

באופיו היה בעל הומור ורחוק מכעס. אשתו הפילה מספר פעמים, ולא הולידה לו ילדים. אך גיסו הרב יעקב ישראל קנייבסקי שהיה נשוי לאחותו, הפקיד בידיו את חינוך ילדיו.

על אף השפעתו הכבירה, לא כל שיטותיו בלימוד תורה ובהלכה מקובלת כיום בחברה החרדית. גישתו התרחקה מפלפולים והוא כתב השגות חריפות על חיבוריו של רבי חיים מבריסק. ישנו פלג של חרדים ליטאים הקרויים "חזון-אי"שניקים", שקיבלו עליהם לאמץ את תורתו של החזון אי"ש בכל תחום.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן!