יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

מדי שנה, שבועיים לאחר חג הפסח ושבוע לאחר יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מציינים בישראל את יום הזיכרון לחללי ישראל ונפגעי פעולות האיבה (או בקיצור יום הזיכרון). יום זה, שחל ב-4 באייר (בדרך כלל סוף אפריל או תחילת מאי), מוקדש לזכרם של לוחמי צבא הגנה לישראל ושאר כוחות הביטחון שנפלו לאורך שנות קיום המדינה, ללוחמי המחתרות שנפלו לפני קום המדינה, ולנפגעי פעולות הטרור שנפלו מאז.

יום הזיכרון נקבע בחוק ב-1963, אם כי נהגו לקיים אותו כבר מ-1951. הוא חל ביום שלפני יום העצמאות, כסמל לקשר שבין עצמאות ישראל והחללים שנפלו למען השגתה וקיומה. היום נפתח עם שקיעת השמש ביום הקודם ומסתיים במוצאי יום הזיכרון, עם פתיחת טקסי יום העצמאות.

לפי החוק, ביום הזיכרון נסגרים כל מקומות הבילוי והבידור, מתקיימים טקסי זיכרון ברחבי הארץ והדגלים מורדים לחצי התורן. בערב יום הזיכרון, בשעה 20:00, מושמעת צפירה שבמהלכה נהוג לעמוד בדומייה, וצפירה נוספת מושמעת בשעה 11 בבוקר ביום הזיכרון עצמו. בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון נערכים טקסים במרכזים עירוניים, במבני ציבור ובבתי קברות. שידורי הרדיו והטלוויזיה מוקדשים אף הם לנושא.

מנהגי יום הזיכרון

כמעט אין במדינת ישראל אזרח שאין לו קרוב משפחה או מכר שנפל במערכות ישראל, דבר שמקרב את יום הזיכרון לליבו של כל אדם מישראל. רבים הולכים לטקסי הזיכרון, ובני משפחות החללים פוקדים ביום זה את בתי הקברות הצבאיים ואת החלקות הצבאיות בבתי הקברות.

כדאי לדעת

יום הזיכרון הוא אמנם יום עבודה, ומרבית העסקים שאינם מקומות בילוי פתוחים כרגיל, אבל כדאי לברר לגבי מקומות ספציפיים אם הם עובדים כרגיל. בכל מקרה בוודאי תרגישו את אווירת האבל ברחובות.