החזן יוסל'ה רוזנבלט - 'וכך היה אומר' להורדה ולצפיה ישירה

חזנות במיטבה. ראש השנה וסליחות - מדהים! 

וסף (יוסל'ה) רוזנבלט (9 במאי 1882 – 19 ביוני 1933) היה חזן ומלחין ונחשב מגדולי החזנים בכל הזמנים. הוא הותיר אחריו מורשת נכבדה של מוזיקה ליטורגית יהודית, שתרמה רבות לעיצוב עולם החזנות. הוא הלחין ועיבד למעלה מ-600 יצירות, רובן תפילות וחלקן שירי עם יהודיים. רבות מיצירותיו נחשבות לקלאסיקות של עולם החזנות. משחרותו עסק בתפילות בבית הכנסת, וזכה לשבחים. בבגרותו זכה לפרסום רב, ובמהלך הקריירה כיהן במשרות החשובות בעולם החזנות ברחבי אירופה וארצות הברית. בחפשו אחר מקורות פרנסה נוספים הגיע אל במות הבידור, ושר שם שירי מוזיקה פופולרית לצד קטעי חזנות. הוא אף תרם את קולו לפסקול הסרט המדבר הראשון, "זמר הג'אז". למרות זאת, סירב להצעות מעולם האופרה, בטענה שאין מקומו של חזן ירא שמים באופרה. באחד ממסעות הקונצרטים, הופיע רוזנבלט באחד התיאטרונים בעיר שיקגו. באולם ישב קליאופונטה קמפניני, המנהל המוזיקלי של ה"גרנד אופרה" של שיקגו. לאחר הקונצרט ביקש להציגו בפני החזן, ובו במקום הציע לו את תפקיד אלעזר באופרה "היהודיה" של הלוי, תמורת אלף דולר לכל הופעה בודדת. קמפניני אף השתמש בטיעון כי רוזנבלט לא יאולץ לגלח זקנו או להופיע באיזו צורה בלתי מכובדת אשר מנוגדת להלכה היהודית, וכמו כן הבטיח שרוזנבלט יופיע רק עם זמרות יהודיות, יתארח בבתי מלון כשרים וכמובן שלא יופיע בשבתות וחגים. קפמניני היה מוכן לחתום במקום חוזה ל-17 הופעות, כאשר היה מדובר בסכום כולל של 17 אלף דולר. הייתה זו הצעה קוסמת ומפתה עד מאד, בהתחשב שבקהילתו השתכר רוזנבלט עשרת אלפים דולר לשנה, נוסף על התהילה והכבוד שבשירה באופרה, והחשיפה בפני קהלים חדשים. אך הוא חש כי אין זה יאה לחזן, אשר תפקידו לשמש כשליח הציבור בתפילות לפני בורא עולם, להופיע באופרה. על מנת שלא לדחות הצעה נדיבה זו בצורה בוטה, התחמק הוא בתירוץ כי הוא כבול למשרתו שבקהילת "אוהב צדק". קמפניני לא ויתר בנקל ושלח מכתב אל נשיא הקהילה, בו ביקש לשחרר את רוזנבלט להופעות באופרה. נשיא הקהילה, בשליחות רוזנבלט, השיב כי "אנו סבורים כי בשים לב למעמדו המיוחד במינו כחזן בבית הכנסת, לא יהיה זה ראוי למר רוזנבלט לעלות על בימת האופרה". דחיית ההצעה המפתה הכתה גלים בכל רחבי העולם היהודי, ומאמרי המערכת של העיתונים שיבחו את מידת העמידה על העקרונות. ההצעה חזרה על עצמה שוב כמה שנים מאוחר יותר, בשכר גבוה יותר להופעה, אך נדחתה גם היא כקודמתה. פנייה זו של מנהל מוזיקלי בבית אופרה נחשב, הביאה את רוזנבלט לכלול בחלק מהופעותיו גם אריות אופראיות ושירי עם שונים.‏‏ לחזן, ולעתים קרובות אף לקהל השומעים, לא היה מושג במה עוסקים השירים. רוזנבלט היה קורא את המילים שהעתיק לכתב עברי מתוך פנקס קטן. מבקרי המוזיקה נחלקו בעניין ביצועי האריות. היו מהם שצדדו לשבח, אך רובם סברו כי חסר היה לרוזנבלט הידע והמסורת להעניק את האינטרפרטציה הנכונה לשירים.

שרת ראשון - למען הרימוניסטים!

תהנו  )