| סיקור זה נוסף ע"י | rotem_bm |
| עודכן בתאריך | 18-08-2010 |
| שנת יציאה | 2007 |
| גודל קובץ | 90.82 MB |
| מספר סיקור | 7162 |
הרב החזן יצחק אלגזי, שכינויו היה "כנרית" בשל קולו הערב נולד בתורכיה ונפטר במונטווידאו אורוגוואי.
הרב אלגזי היה נערץ על יהודים ועל התורכים שהעניקו לו את כינוי הכבוד "אפנדי".
יצחק אלגזי נולד בשנת 1889 למשפחה מיוחסת, והינו נצר לרב שלמה בן אברהם אלגזי (המאה ה- 17), והוא דור שלישי למשפחת חזנים.
משפחת הרב אלגזי מוצאה מהעיר איזמיר שבה קהילה יהודית מפותחת ותוססת באימפריה העותמנית, עיר שבה המסורת והקדמה נפגשו ולא הפריעו זו לזו. למרות היותו נצר למשפחה דתית חונך הרב אלגזי בבתי חינוך מודרניים ובהשפעה אירופית לצד חינוך דתי מסורתי.
כוכבו דרך בהיותו בן 19, כשקיבל את תפקיד החזן הראשי בבית הכנסת "בית ישראל". בשנת 1914, בהיותו בן 25 ,לימד תורה בחברת "מחזיקי עניים".
למרות כשרונו המוזיקאלי הנדיר לא היתה הפרנסה מצויה בשפע בבית אלגזי, והוא השלים פרנסתו במתן שיעורי מוזיקה לילדי הקהילה היהודית.
מצבו החומרי הדחוק לא החליש את רוחו, והוא נרתם למען הציבור בשורה של תפקידים כשהתפקיד הבכיר ביותר שמילא למען הקהילה היתה: חבר במועצת העיר איזמיר.
אלגזי שר מילדותו. בתחילה שר לצד אביו במקהלת בית הכנסת "פורטוגל". סגנון שירת המקהלה היה שירת המפטירים.
סגנונו המוזיקאלי של אלגזי הושפע מאוד מהמוזיקה התורכית והיתה לכך סיבה: מלבד היות תורכיה ערש ילדותו רכש הרב אלגזי השכלה מוזיקלית תורכית הן מפי אביו שלמה והן מפי גדולי המוזיקאים היהודיים של אותה תקופה כמו המלחין שם-טוב שיקיאר, ממנו למד אלגזי את שירת המוזיקה התורכית האומנותית וחיים אלזרקי.
איזמיר היתה עיר שבה דת וחילוניות, מזרח ומערב מודרני וישן נפגשו וחיו בהרמוניה. בעיר זו נחשף אלגזי לא רק למוזיקה התורכית אלא גם למוזיקה אירופאית.
הרב אלגזי העביר לתלמידיו הרבים את הידע העצום שרכש במוזיקה. חלק מתלמידיו בלטו במזרח כמוזיקאים מוכשרים ודי לציין את אלברטו חמסי, משה ויטל ואברהם אלטלף.
אלגזי היה דמות גדולה מהחיים בעל ידע עצום בשטחים רבים, בעל חזון הומניסטי, נפש עדינה, תקיפות פוליטית ואהבה לעמו.
"בסוף ספרו "היהדות, דת של האהבה" סיכם אלגזי את חזונו ההומניסטי בזו הלשון:
"שבני האדם ישכחו לתמיד את ההבדלים בין הגזעים, האמונות, והמעמדות כדי לחיות חיים של אחדות באהבה לאלוהים וכל ברואיו; שאחת ולתמיד חשיבת בני האדם הנוצרת במוח, תהיה משולה על ידי הלב; שבסופו של דבר, תזרח בכל האופקים השמש של החירות, של הזכות והצדק ותפזר את קרניה הטובים והנדיבים על כל בני אנוש ועל כל העמים, ויושלם על ידי כך הרצון העליון של האל" (Algazi 1945, עמ' 478)".
ב-3/3/1950 נפטר אלגזי בביתו מהתקף לב פתאומי וירד המסך על שירת חייו.
תגובות ההורדה